החלטה בתיק בש"א 5595/05

1.         בפני בקשה לשינוי החלטת הנאמן ובה דחה תביעת החוב של המבקשת שעניינה ליקויי בנייה נטענים בדירה אותה רכשה מהחברה.

            ואלה עיקרי העובדות הצריכות לעניין דנן.

ביום 26.4.98 ערכה המבקשת הסכם עם החברה לרכישת דירה בבאר שבע, והדירה נמסרה לחזקתה סמוך לינואר 1999.

באוגוסט 1999 הציגה המבקשת לחברה דוח לעניין ליקויי בנייה נטענים בדירה, ולפיו עלות הליקויים ותיקונם מסתכמים בכ-64,000 ש"ח.

החברה בדקה הליקויים, ומומחה מטעמה ערך חוות דעת באוקטובר 1999, לפיה עלות תיקון הליקויים הינה 8650 ש"ח בלבד, ובמהלך שנת 2000 ביצעו עובדים מטעם החברה תיקוני ליקויים בדירה.

שלוש שנים לאחר מכן, במהלך 2003, העבירה המבקשת חוו"ד נוספת לחברה בדבר פיצוי המוערך ב-21,500 ש"ח בגין מחסן שלטענתה היתה אמורה לקבל מהחברה ולא קיבלה, וחוו"ד שלישית לפיה ירד ערך דירתה כתוצאה מצמצום נטען בשטח הגינה הצמודה בסכום של 45,000 ש"ח.

חלפו שנתיים נוספות וביום 6.12.04 הגישה המבקשת לבימ"ש השלום תביעה כנגד החברה לתשלום פיצוי של כ-330,000 ש"ח המורכב מסכומי שלוש חוות הדעת הנ"ל [מ-2003] ומתביעת הפרשי ריבית והצמדה ופיצויים בגין עוגמת נפש.

התביעה הוגשה לאחר שניתן צו להקפאת ההליכים כנגד החברה, הליכיה עוכבו והמבקשת פנתה בתביעת חוב לנאמן.

בהחלטת ביניים הורה לה הנאמן לתמוך את כתב התביעה בתצהיר ובראיות, ולאחר שאלה הוגשו לנאמן, ניתנה החלטתו [ביום 13.7.05] לדחות את תביעת החוב במלואה.

            מכאן בקשה זו שבפני [לפי תקנה 24 (ו) לתקנות] להורות על שינוי אותה ההחלטה.

2.         ראיותיה של המבקשת כפי שהובאו בפני הנאמן מסתמכות על חווה"ד הראשונה [מאוגוסט 1999] ועל שלוש חוות הדעת הנוספות מ-2003.

דא עקא, אין חולק כי לאחר שהוגשה חווה"ד הראשונה ע"י המבקשת לחברה [ב-08/99], נערכה עבור החברה חוו"ד מטעמה [10/99] ולפיה עלות התיקון הנדרשת הינה כ-15% מהנטען בחווה"ד של המבקשת, וכי סמוך לאחר מכן בוצעו תיקונים בדירה ע"י עובדי החברה.

חווה"ד השניה של המבקשת לעניין ליקויי הבנייה הועברה על ידה לחברה רק כשלוש שנים לאחר מכן, זמן רב לאחר תום תקופת הבדק עפ"י הסכם הרכישה.

אותה חוו"ד [שניה] אינה מפרטת ליקויים נסתרים שלא נכללו בחווה"ד הראשונה, והליקויים הנטענים בה הם אלו שלכאורה תוקנו ע"י החברה עוד בשנת 2000.

העיכוב של שלוש השנים בהגשת חווה"ד הנוספת מנע גם אפשרות אובייקטיבית לבחון האם מדובר בליקויי הבנייה המקוריים או בליקויי בלאי שנוצרו משך ארבע השנים שלאחר קבלת הדירה.

חווה"ד השניה של המבקשת [מ-2003] עניינה בפיצוי עבור מחסן שלטענתה החברה התחייבה להעמיד לרשותה במצורף לדירה.

המבקשת לא תמכה טענה בדבר התחייבות שכזו, התחייבות שלא בא זיכרה בהסכם הרכישה או בנספחיו.

אשר לחווה"ד השלישית מ-2003 - גריעת חלק משטח גינת הדירה - גם זו לא הועלתה ע"י המבקשת כנגד החברה אלא בדצמבר 2004 - כשש שנים לאחר שקיבלה החזקה בדירה.